דו"ח מרכז המחקר של הכנסת: כך צומצמה ילודת הנשים מאתיופיה

הדו”ח מציג עדויות למתן זריקות למניעת היריון לעולות מאתיופיה הן לפני עלייתן והן בישראל. שיעור הפריון הממוצע בקרב הנשים ירד באופן משמעותי
ירדן סקופ, דן אבן , הארץ , 01.07.2013

דו”ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג עדויות למתן זריקות למניעת היריון מסוג דפו פרוברה לעולות מאתיופיה הן לפני עלייתן והן בישראל. מהדו”ח עולה כי שיעור הפריון הממוצע בקרב נשים שעלו מאתיופיה בין השנים 2010-2000 נמוך משמעותית הן מזה של ילידות הארץ והן מזה של נשים שעלו מאתיופיה בשנות ה-80.

מהנתונים העדכניים שדווחו למחברי הדו"ח על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הפריון הממוצע של נשים שעלו מאתיופיה בעשור האחרון (בשנים 2000 עד 2010), המשויכות לקבוצת היעד של המטופלות בזריקות, עומדים בשנת 2010 על 1.78 ילדים לאישה, ונמוכים ב-38.2% משיעור הפריון הממוצע לשנת 2010 של נשים ילידות הארץ (2.88 ילדים לאישה) ונמוכים ב- 40% משיעור הפריון הממוצע של נשים שעלו מאתיופיה בשנות התשעים (2.95 ילדים לאישה) וב-31.3% משעור הפריון של עולות מאתיופיה לישראל בשנות השמונים.

הזריקות למניעת הריון, הניתנות אחת לשלושה חודשים, נחשבות לאמצעי מניעה יעיל והפיך ומהוות חלופה לשימוש יומי בגלולות. בעבר הובאו בתוכניתה של העיתונאית גל גבאי, “ואקום”, עדויות לפיהן הזריקות ניתנו לעולות בניגוד לרצונן, וכי איימו עליהן שלא יוכלו לעלות לארץ אם לא יקבלו אותן. מרכז המחקר של הכנסת ציין בדו”ח כי אין ביכולתו להוכיח או להפריך טענות אלה. עם זאת, הדו”ח שהכין לבקשת ח”כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) מציג נתונים על שימוש בזריקות, שאינן אמצעי מניעה נפוץ בישראל, בקרב העולות. חלק מהנשים שהתראיינו לתוכנית סיפרו כי לא הזהירו אותן מפני תופעות לוואי ומחלות שעלולות להיגרם כתוצאה מהזריקה.

מהמסמך עולה כי הג’וינט העולמי, שהעביר את הקורסים לתכנון המשפחה לנשים במחנות המעבר באתיופיה, פעל ללא פיקוח של משרדים ממשלתיים. לטענת משרדי הממשלה השונים, הארגון פעל על דעת עצמו, אך בדו”ח מובאות פניות אישים בממשלה שביקשו מהג’וינט להמשיך בעבודתו.

עולות מבני הפלשמורה במחנה המעבר בגונדר, ב-2008 . צילום: אנשיל פפר

כותבי הדו”ח מציינים כי לא הצליחו לקבל מידע משתי קופות החולים הגדולות, כללית ומכבי, בנוגע למתן זריקות לעולות המטופלות אצלן לאחר עלייתן ארצה, לטענתן בשל תביעה ייצוגית בנושא העומדת נגדן. קופת חולים מאוחדת מסרה נתונים לפיהם מספר המטופלות בזריקות טיפס מ-56 נשים ב-1998 ל-407 בשנה שעברה. בקופת חולים לאומית זינק המספר מאשה אחת ב-2008 ל-521 נשים ב-2012. שתי הקופות מסרו כי אין באפשרותן לפלח את המטופלות על פי מוצאן.

נתוני כללית ומכבי שנאספו בעבר על ידי ארגון “מאשה לאשה” מצביעים על גידול ניכר במספר יוצאות אתיופיה שהשתמשו בזריקות בין השנים 2011-2000. הדו”ח מציין כי שיעור הנשים באוכלוסייה הכוללת בישראל שקיבלו זריקות דפו פרוברה עלה פי שבעה בין השנים 2011-2000.

הג’וינט מסר כי ב-2012, כ-90% מהמשתתפות בשיעורי תכנון המשפחה במרפאות הארגון באתיופיה קיבלו זריקת דפו פרוברה. אנשי הארגון מסרו כי “הנשים אינן מחויבות להשתתף בהרצאות, והן המחליטות אם להשתמש באמצעי מניעה, ובאיזה מהם”, וכי לא ידוע להם על מקרים שבהם ניתן טיפול בניגוד להעדפות המטופל.

בדו”ח מצוין כי משרד הבריאות לא השיב על השאלות שהופנו אליו בדבר מספר הנשים שקיבלו זריקות באתיופיה ובישראל. עובד במשרד הבריאות אמר בתגובה כי תחנות טיפת חלב שמפעיל המשרד באתיופיה לא נתנו כל טיפול בדפו פרוברה, ומעבר לכך המשרד אינו יכול לאכוף טיפולים שניתנו לנשים באתיופיה. באשר לטיפול שניתן בישראל מבהיר העובד כי “לא ידוע על כל מדיניות מכוונת של מתן זריקות דפו פרוברה לאוכלוסייה ייעודית”.

ח”כ לוי-אבקסיס, שהזמינה את הדו”ח, קראה למבקר המדינה לבדוק את העניין. “אני נזהרת מלהגיד שזו הייתה מדיניות מכוונת, אבל צריך לבדוק מדוע אין פיקוח של משרד הבריאות על הטיפול הרפואי, הן בשלבי העלייה והן לאחר מכן”, אמרה אתמול. “הנתונים שעולים מהדו”ח מטרידים, בעיקר כאשר תגובות המשרדים השונים לא חופפות את הנתונים בשטח ולא נותנות הסבר אמיתי לתופעה”.

מהג’וינט העולמי נמסר בתגובה כי “במרפאת הג’וינט העולמי באתיופיה ניתן לקבל מגוון שירותים, בהם גם סדנאות לתכנון המשפחה. כמו כל שירותי המרפאה, גם שירות זה הינו וולונטארי לחלוטין ותלוי ברצונן החופשי של הנשים הפונות אליו. הסדנאות מועברות על ידי הצוות המקצועי של המרפאה בשפה האמהרית, תוך הבנה ורגישות לתרבות ולמנהג המקומיים. נשים המשתתפות בסדנאות אלה ומבקשות בעקבות הידע שרכשו לממש את זכותן לשלוט במועדי היריונן, מוזמנות לבחור בין מספר אמצעי מניעה, בהם גלולות, זריקות ועוד”.

עוד מסר הארגון כי “כפי שצויין בדו”ח מרכז המחקר של הכנסת, ארגון הג’וינט העולמי לא העביר פרטים רפואיים על המשתתפות בסדנאות לאף גורם הקשור עם שירותי הבריאות בישראל. מרגע העלייה לישראל אין לג’וינט העולמי קשר או מגע עם הטיפול הרפואי לעולים. זה ניתן במרכזי הקליטה ובקופות החולים בישראל, וכל שאלה בנושא זה יש להפנות לרשויות והגורמים הרלוונטיים”.

מקופת החולים הכללית נמסר כי "כללית לא נקטה, אינה נוקטת ואין זה מסמכותה לנקוט מדיניות כלשהי הקשורה להיקף הילודה בישראל או במדיניות המכוונת לצמצום ילודה, בקרב נשים במדינת ישראל. מתן אמצעי מניעה אינו עניין של מדיניות אלא כפוף לקבלת הסכמתה המודעת של האישה. העבודה המוזכרת בדבר מדיניות השימוש בדפו פרובורה (של 'מאישה לאישה') איננה מחקר, וממצאיה המתבססים על ראיונות עם תשע נשים בלבד, אין בהם כדי להוות תשתית לנתונים בעלי משקל ובוודאי שהיא אינה משקפת את המציאות הקיימת".

מקופת חולים מכבי נמסר כי "מכבי לא קיבלה ולא נתנה לרופאיה הנחיה לתת לנשים ממוצא אתיופי זריקות דפו-פרוברה למניעת הריון. למכבי לא ידוע, ואין לה מעורבות, במדיניות של מדינת ישראל / הסוכנות היהודית / הג'וינט בהקשר זה, ככל שהייתה כזאת. הנתונים של מכבי אינם תומכים בטענה שלנשים אתיופיות ניתנה דפו-פרוברה על בסיס מוצאן".

מקופת חולים מאוחדת נמסר בתגובה כי "לא ידוע לנו על הנחיה (לארגון או בארגון פנימה) שנגעה למתן זריקות דפו-פרוברה לעולות מאתיופיה, ובכל מקרה הקופה פועלת בהתאם להנחיות משרד הבריאות בעניין". מקופת חולים לאומית נמסר כי "אין בלאומית שירותי בריאות כל מדיניות לצמצום אוכלוסייה כלשהיא בכלל, כולל לא ביוצאי אתיופיה". ראש חטיבת רפואה בלאומית, פרופ' דניאל ורדי, הוסיף כי "תרופת הדפו פרוברה היא אמצעי מניעה יעיל ונוח לכל אישה (ללא הוראות נגד למתן התרופה) שמעדיפה זריקה כל שלושה חודשים במקום כדור כל יום".

אין תגובות:

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים