פקידת סעד שרון קליין מאיר - האם כינתה עו"ד "אפס מאופס"?

גאוות פקידת סעד
סיפור מגדל בבל עוסק בתופעת ההתנשאות של קבוצת אנשים למול אחרים. מדובר בקליקה של קבוצת אנשים המרגישים עצמם מורמת משאר האוכלוסיה ומרשה לעצמה לכנות אחרים בכינויים. חטאם המרכזי של בוני המגדל הוא חטא ההיבריס - גאווה שסופה להוביל למפלה.

 א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים...  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. ה וַיֵּרֶד ה', לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר ה', הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ (בראשית יא, ד-ז)


ובמקרה שלפנינו אלו הן פקידות סעד ושופטים בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער המנהלים חייהם של משפחות מוחלשות בדלתיים סגורות. וקורה לא פעם שפקידות סעד מלבד ההשתלחות ללא רסן נגד המשפחות בתסקירים משתלחות גם בבאי כוחם מעל דוכן העדים והשופטים ממלאים פיהם מים.

26.04.2017 - מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר - פקידת סעד לסדרי דין שרון קליין מאיר מרמת השרון אמרה לי היום שאני "אפס מאופס" בזמן שחקרתי אותה על הדוכן. וזה אחרי שקראה לי חוצפן. הכל כתוב בפרוטוקול נראה לכם שהשופטת העירה לה? ברור שלא.
הבעיה עם פקידת הסעד לסדרי דין שרון קליין מאיר שהיא לא צדקה הפעם. אני לא אפס מאופס. אני מתחת לאפס. חשוב לדייק בעדות.
סדנת שליטה בכעסים? משהו?


 26.04.2017 - מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר

26.04.2017 - מתוך סטטוס פייסבוק יוסי נקר


משרד הרווחה היה מעורב בשנות החמישים בהעברת ילדים לחו"ל תמורת כסף

סחר בילדי תימן - $5,000 עבור כל ילד חטוף לאימוץ בחו"ל
סחר בילדי תימן - $5,000 עבור כל ילד חטוף לאימוץ בחו"ל
מתוך הסרט "הילדים האבודים" בעריכת רינה מצליח ערוץ 2 אפריל 2017.
פרופ. מאירה וויס: "אדם בכיר מאוד במשרד הסעד מה שקוראים לו היום רווחה ועסק בטיפול בעולה והוא מגיע 40 שנה אחר כך ... שהיה אז אחד הסגנים של שר הסעד, הוא היה מעורב הוא ידע, והיה מעורב בהעברה של ילדים ישראלים, תימנים בעיקר, מעדות המזרח לארצות הברית. ותמורת הילדים שילמו כספים, הכספים הועברו לארגוני הנשים בישראל, שהם היו רק נציגי הקואליציה".




הילדים האבודים - סרט דוקומנטרי על פרשת חטיפת ילדי תימן

ערוץ 2 - אפריל 2017 - הילדים האבודים - סרט דוקומנטרי על פרשת חטיפת ילדי תימן. בעקבות חשיפת הפרוטוקולים בחודשים האחרונים ערכה רינה מצליח סרט על פרשת חטיפת ילדי תימן.

בסרט נחשפים מאמצי ההסתרה של המדינה והתקשורת לאורך השנים, בין היתר בסיקור השלילי והמוטה של פרשת עוזי משולם וההתבצרות שלו עם חסידיו ביהוד. לפי עדויות בסרט התקשורת הסתירה את התמיכה הרחבה שקיבל משולם ברחוב על מאבקו.

לפי הסרט בשנות ה-50 היה מותר לרשום במשרד הפנים ילד שלא אומץ כחוק כילד טבעי של המשפחה. וועדת קדמי לא חקרה עניין זה והאם בדרך זו הוסתרו אימוצים לא חוקיים של ילדי תימן.

אלי ליפשטיין בכיר במכון הפתולוגי: בשנות ה-50 ניתחו כל גופה למטרה לימודית כי לא היה צריך אישור מאף אחד, גם לא מהמשפחה. לדבריו, הגופות של הילדים עברו נתיחות באופן מחפיר וללא הסכמה או אישור מההורים. ואח״כ מה שנשאר מהגופות נקבר ע״י החברה קדישא בבית הקברות.

להערכתו זו היתה אחת הסיבות לכך שלא נערכה לוויה מסודרת, לא הזמינו את ההורים לקבור את הילד וחלקם נקברו בקברי אחים. הדבר הוסתר מההורים ורק כאשר לחצו ושאלו איפה הילד אמרו להם שנפטר




תפילת יזכור
לנעדרים מפרשת ילדי תימן מזרח ובלקן
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים של בנינו ובנותינו אחינו ואחיותינו שנחטפו נעלמו ונלקחו מחיק אימותיהם ונעלמו לבלי שוב בראשית ימי קום המדינה ממחנות עין שמר ראש העין בית ליד ואחרים.
יזכור ישראל איך רופאים אחים ואחיות עובדי סעד ואנשי ממסד רמסו ברגל גסה ובאכזריות כל רגש אנושי מוסרי ודתי והשתתפו בהעלמת הילדים ולא השכילו להבין שמאחרי כל ילד יש אמא שהרתה וסבלה ומבקשת לראות את פרי בטנה חי או מת.
יזכור ישראל את שופטי ישראל שנסתרה מהם בינה ולא שאלו אז היכן הילדים.
יזכור ישראל את שוטרי ישראל שלא חקרו את העלמות הילדים הרכים והניחו אלפי משפחות כואבות ודואבות עד סוף ימיהם.
יזכור ישראל איך ממסד שלם הוסיף חטא על פשע והעלים ראיות מסמכים ותעודות וכל זכר שישפוך אור על גורל הילדים.
יזכור ישראל איך הפכו שופטי ישראל את ההורים התמימים והישרים מתובעים לנאשמים ולא מצאו ולו אדם אחד שיתן את הדין.
יזכור ישראל וידעו כל ילד וילדה שאומצו בשנות הזוועה והמחשך שלא נטשו אותם ואנו עושים כל מאמץ להחזירם לחיק משפחתם.
יזכור ישראל איך ממשלות ישראל לאורך כל השנים עשו מאמץ עילאי להעלים ולהשתיק את הפרשה החמורה בתולדות ישראל .
יזכור ישראל את שרי ישראל של הימים ההם שהיו לדאבונינו שומרי תורה ומצוות ממפלגות המזרחי ואגודה שרי הפנים דתות סעד ובריאות שלא הושיטו יד לאחיהם בעת צרתם והניחו אותם חבולים וכואבים ומסוגרים במחנות הידועים לשימצה.
יזכור ישראל איך וועדות החקירה חילקו תעודות פטירה ללא שם ללא מספר תעודת זיהוי ללא סיבת מוות ללא חתימת רופא לכל המשפחות המתלוננות על העלמות יקיריהם.
יזכור ישראל את טובי בנינו ואחינו הרב עוזי משולם ושלומי אסולין שמסרו את נפשם ונפלו מות גיבורים במלחמה לחשיפת הפשע הגדול בתולדות המדינה . פשע שעליו אין מחילה אין סליחה ואין שיכחה.
רחמים עדן
יו"ר הוועד להנצחת הנעדרים

פרשת ילדי תימן - העובדות הסוציאליות סיפקו ילדים למאכרים

אפריל 2017 - רינה מצליח - חדשות 2 - פרומו לסרט "הילדים האבודים" על מנגנוני חטיפת ילדי תימן למסירתם לאימוץ תמורת בצע כסף למאכרים באמצעות עובדות סוציאליות של משרד הרווחה.



משרד הרווחה טייח מוות 18 פועלים שנהרגו באתרי בניה בשנת 2016

משרד הרווחה מטייח עובדים שנהרגו במהלך עבודתם
משרד הרווחה טייח מוות עובדים שנהרגו במהלך עבודתם
משרד הרווחה ציין כי 30 פועלים נהרגו ב-2016, אולם המספר עומד על 48. מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה: "הנתון לא משקף את המציאות הקטלנית בענף הבנייה". משרד העבודה והרווחה: "מדובר בהרוגים מאירועי לב ותאונות אחרות, ששהו במתחם העבודה באותה עת"

לאן משרד הרווחה והעבודה העלים 18 פועלים שנהרגו באתרי בנייה? ,   דנה ירקצי , יום שני, 06 במרץ 2017,


משרד הרווחה והעבודה התייחס בספר תכניות העבודה של משרדי הממשלה שפורסם אתמול (ראשון) לתחום ההרוגים בתאונות בענף הבניין – אך טען כי בשנה החולפת נהרגו 30 בני אדם, בעוד בפועל, נהרגו 48. הספר כולל את תכניות העבודה השנתיות והיעדים של המשרדים, ובמשרד העבודה והרווחה בלטו שלושה נושאים עיקריים: מעונות היום, ההרוגים בתאונות בענף הבניין ושיעור התעסוקה של גברים חרדים.
לא ברור מדוע הפחית המשרד במספר ההרוגים בענף, ובאותה נשימה הציב לעצמו לרדת בחמישה הרוגים מדי שנה, כך שבשנת 2017 צופים 25 הרוגים ובשנה לאחר מכן 20 הרוגים – כשהוא לא נוקב את מספר ההרוגים המדויק נכון לשנה החולפת. בינתיים, בשנת 2017 נהרגו שמונה בני אדם בענף הבניין.
במסגרת יעדי המשרד, עומד קידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית בענפים עתירי סיכון. בין היתר, הציבו במשרד את אישור הצו להגברת האכיפה בבטיחות בעבודה והקמת מערך לטיפול בעיצומים כספיים; אכיפה מוגברת של נושאי בטיחות באתרי בנייה; קידום בריאות עובדים החשופים לגורמי סיכון כימיים במפעלים וביצוע הכשרות ייעודיות למנהלי עבודה בבנייה.





"בישראל נופלים מנופים ונהרגים פועלים פי שבעה מהממוצע בבריטניה" 

במשרד העבודה מדווחים כי מספר צווי הבטיחות שהוטלו על ידי מנהל הבטיחות עומד על 1,550, והיעד לשנת 2017 הוא 800 ו-1,700 צווים, שיחולקו במחצית כל שנה. על פי תכנית העבודה, ב-2016 הוכשרו 1,260 עובדים, וב-2017 צפויים במחצית כל שנה 1,250 ו-2,500 הכשרות של מנהלי עבודה.
"ב-1 בינואר האחרון נפטר מפצעיו ארכאן אבו הנייה, בן 27, שנפצע ב-26 בדצמבר, לאחר שנפל מסולם באתר בנייה בפתח תקווה. בכך עלה מניין ההרוגים בשנת 2016 ל-48", אמר ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה וממובילי המאבק בתאונות עבודה. "מדובר בנתון שגוי בלשון המעטה, שאיננו משקף את המציאות הקטלנית בענף הבנייה בישראל ונועד להציג מצג שווא בפני הציבור ובפני גורמי חוץ ובהם הנהלת OECD. רק לפני שבוע ההנהלה שלחה נציגים לארץ כדי לבחון מדוע בישראל נופלים מנופים ונהרגים פועלי בניין כפול מהממוצע במדינות ה-OECD ופי שבעה מזה של בריטניה.
"אנו, הארגונים החברתיים, עוקבים באופן וולונטרי אחרי תאונות העבודה וההרוגים בענף הבנייה בישראל כולל מעקב אחרי הפצועים בבתי החולים, שלעתים אף מתים בדממה שבועות אחרי שאושפזו. בשנת 2016 לא הצלחנו להציל את פועלי הבניין שצנחו אל מותם מבנייני היוקרה, אך דאגנו שלא ימותו בדממה ופעלנו לתיעוד שמותיהם ותיעוד שמות הקבלנים שאצלם מצאו הפועלים את מותם. תאונות העבודה אינן גזרות גורל ולמעשה המדינה הפקירה את פועלי הבניין השקופים שקולם לא נשמע".

48 עובדים נהרגו באתרי בנייה ב- 2016


 בן שמעון מציע כמה הצעות לטיפול בתאונות העבודה, ובהן "הטלת אחריות פלילית על מנהלי חברות ונושאי משרה בתאגיד, הוספת מפקחים, הטלת סנקציות כספיות על מפרי חוק ושלילת רישיונות של קבלנים שמפרים את החוק באופן סדרתי".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "לצד היותו של מנהל הבטיחות הרגולטור המרכזי לעניין בטיחות ובריאות העובדים, הרי שישנן תאונות החורגות מתחום סמכותו. כך למשל, במהלך שנת 2016, נפטרו עובדים כתוצאה מאירועים לבביים, קריסת מבנה ותאונות דרכים בשטח מקום העבודה. מאחר שקרו במהלך העבודה, קיימת חשיבות ציבורית במנייתם עם כלל מקרי המוות במקום העבודה אולם מדובר במקרים מצערים שאינם נכללים במישרין תחת מוטת השליטה והאחריות של המנהל, אלא תחת רגולטורים אחרים הרלוונטיים לבטיחות מבנים, בטיחות תעבורתית וכדומה.
"באשר ליעד של מספר ההרוגים לשנת העבודה 2017, הרי שהוא מבוסס על צפי הכולל ממוצע רב שנתי של הרוגים משנים קודמות וצפי לירידה של כ-20% בשנה הנוכחית, הודות לכניסתם של מכפילי כוח למערך האכיפה של המנהל לרבות עיצומים כספיים, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ועוד".

לאן משרד הרווחה והעבודה העלים 18 פועלים שנהרגו באתרי בנייה? ,   דנה ירקצי , יום שני, 06 במרץ 2017,

סמכויות עובדת סוציאלית בקביעת הסדרי ראיה

פקידת סעד חייבת לנמק בכתב כל שינוי בהסדרי ראיה
פקידת סעד חייבת לנמק בכתב כל שינוי בהסדרי ראיה
בית משפט שמחליט להאציל סמכות שינוי הסדרי ראיה לעובדת סוציאלית חייב לפרט את הסדרי הראייה בצורה ברורה ולתחום את אפשרויות הפעולה הנתונות בידי העובדת הסוציאלית, כולל מבחינת זמנים. כאשר מי מההורים רוצה בשינוי לטווח הארוך, יש להותיר את תפקיד ההכרעה בידי בית המשפט. העובדת הסוציאלית חייבת לנמק החלטותיה בעניין הסדרי הראיה בכתב.

עובדת סוציאלית שינתה הסדרי ראייה – האם ערערה לעליון , מאתר פסק דין , עו"ד שלומי נעמן , ח' בניסן תשע"ז , 04.04.17
האם בית המשפט למשפחה רשאי להסמיך עובדת סוציאלית לשנות הסדרי ראייה? הדילמה הגיעה לבית המשפט העליון שהשיב על השאלה בחיוב אך זאת בתנאי שמסגרת ההתערבות תהיה ברורה והסמכות תוגבל רק לשינויים קצרי טווח (משפט)

 לצפייה / הורדת פסק הדין העליון הקלק כאן

השאלה הופנתה לבית המשפט על ידי אם גרושה לילדה כבת 8, לאחר שהעובדת הסוציאלית נענתה לבקשת האב והאריכה את הסדרי הלינה של הילדה כשהיא אצלו.

שופטת שפרה גליק - העניקה סמכויות לפקידת סעד לשנות הסדרי ראיה מעת לעתמדובר בהורים ששפרה גליק שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב קבעה להם משמורת משותפת והסדרי ראייה בהתאם, ובמסגרת פסק הדין העניקה לעובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה את הסמכות לשנות את ההסדרים "מעת לעת לפי הצורך" למשך שנתיים.

זמן מה לאחר מכן, נענתה העובדת הסוציאלית לבקשת האב ושינתה את ההסדרים לבקשתו, כך שהילדה תלון אצלו בסופי השבוע עד יום ראשון, במקום לחזור לאמה במוצ"ש.

בערעור שהגישה האם בשנה שעברה היא טענה כי בית המשפט העניק לעובדת הסוציאלית סמכות רחבה יתר על המידה וזו טעות, כי לא ייתכן שהיא תשנה הסדרי ראייה שנפסקו על ידי בית משפט. אלא שבית המשפט המחוזי דחה את ערעורה.

האם החליטה להילחם שוב וביקשה מבית המשפט העליון לאפשר לה לערער. האב התנגד כמובן. בין היתר הוא ציין כי מאחר שהסדרי ראייה ומשמורת הם מטבעם דינמיים ונתונים לשינוי, יש צורך באדם מקצועי שיאפשר את השינוי מתוך דאגה לטובת הילדה וכדי למנוע חיכוכים בין ההורים.

נימוק בכתב

השופט אליקים רובינשטיין החליט אמנם לדון בבקשה של האם, שהעלתה סוגיה עקרונית בנוגע לאפשרות להאציל סמכויות מבית המשפט לעובדת הסוציאליות, אולם הסכים עם טענת האב כי מאחר שהאם לא ביקשה סעד קונקרטי – לא ניתן לקבל את ערעורה ברמה המשפטית.

בהיבט של הסמכות, השופט סבר כי חוק הכשרות והאפוטרופסות מאפשר לבית המשפט להטיל על עובדת סוציאליות סמכויות כאלה ואחרות בנוגע לענייני המשמורת, ולטעמו מדובר ב"כלי הגיוני כשלעצמו, נוכח קרבת העובדות הסוציאליות על בסיס שוטף למשפחה". כמו כן הוא ציין כי זה יכול להיות פתרון יעיל ומהיר שמחליף פנייה מייגעת לבית המשפט.

עם זאת, השופט הדגיש כי על בית משפט שמחליט להאציל סמכות כזו לגורם מקצועי לפרט את הסדרי הראייה בצורה ברורה ולתחום את אפשרויות הפעולה הנתונות בידי אותו גורם, כולל מבחינת זמנים. כאשר מי מההורים רוצה בשינוי לטווח הארוך, הבהיר השופט, יש להותיר את תפקיד ההכרעה בידי בית המשפט.

השופט הוסיף כי הבעיה במקרה הזה התעוררה משום שלא ניתנו לעובדת הסוציאלית הנחיות פרטניות לשימוש בסמכותה. בעיה נוספת היא שהעובדת הסוציאלית לא נימקה את החלטתה לשינוי הסדרי הראייה. השופט כתב בהקשר זה כי "משניתנה הסמכות לעובדת הסוציאליות כבענייננו, עליה לנמק החלטותיה בכתב, ולוא בקצרה, כך שבמידת הצורך – אם יבקש זאת אחד הצדדים – יוכל בית המשפט לדון בהחלטתה ובהשגות הצדדים עליה".

אולם בסופו של דבר, כאמור, השופט דחה את הבקשה לגופו של עניין, גם משום שהמבקשת לא ביקשה סעד קונקרטי וגם מאחר שבפועל מזה תקופה ארוכה מתקיימים הסדרי הראייה החדשים והמבקשת גם אינה מתנגדת להם. כלומר, המבקשת העלתה סוגיה תיאורטית מעניינת, אך לא ניתן לפסוק בה ברמה המשפטית.

השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר הסכימו עם קביעותיו של המשנה לנשיאה. לא נפסקו הוצאות.
ב"כ המבקשת: עו"ד ריקי פרידמן, עו"ד סיגל פלד
ב"כ המשיב: עו"ד עמרי דרור

ילדה מחבקת את אמה וזועקת: "אני לא רוצה ללכת" בעת שעובדי הרווחה מפרידים אותה מאמה

פקידת סעד מוציאה ילדה מהבית
פקידת סעד מוציאה ילד מהבית

ילדה חרדית הופרדה מאמה בכפייה; קרוביה: "זה נזק רוחני"
ילדה חרדית שסיפורה של משפחתה עלה בעבר לכותרות בנסיבות מצערות, הופרדה מאמה ופרצה בבכי קורע לב. קרוביה הזהירו: "ההפרדה מהאם ושליחת הילדה למרכז רווחה - נזק רוחני" (חרדים)
אלי רוטמן | ח' באלול תשעו , 11.09.16 , כיכר השבת

קורע לב - הילדה הופרדה מאימה בבכיות: ילדה חרדית שסיפורה עלה לכותרות בעבר בנסיבות מצערות, הופרדה בימים האחרונים מאמה, לצורך העברתה למרכז חירום של משרד הרווחה לתקופה של חודש ימים, זאת בעקבות החלטה של בית המשפט בעניינה. הילדה, התגוררה עד כה עם אמה בעיר חרדית מוכרת.

ההחלטה של בית המשפט התקבלה בעקבות סכסוך משפחתי מורכב שנגע למשמורת על הילדה, ושהתגלגל בעבר למחוזות שהיו עלולים לפגוע בילדה.

ההפרדה בין האם והבת (באדיבות המצלם)



בתיעוד שהגיע לידי "כיכר השבת", נראית הילדה מחבקת את אמה וזועקת: "אני לא רוצה ללכת", זאת בעת שעובדי הרווחה מפרידים אותה מאמה על מנת להעבירה למרכז החירום הזמני.

קרובי משפחתה של האם ששוחחו עם "כיכר השבת", הביעו חשש כבד כי עצם העברתה של ילדה חרדית בגיל כה צעיר למרכז חירום שאינו תואם לרוח החרדית, עלול לגרום נזק בלתי הפיך לילדה ו"לדרדר אותה מבחינה רוחנית".

קרוביה של האם מביעים חשש מכך שהניתוק שאינו קל על הילדה, כפי שנראה בסרטון, עלול לגרום לה לנזקים פסיכולוגיים משמעותיים, כשהם טוענים כי "לא משנה כמה המצב המשפטי סבוך, אסור להעביר את הילדה שכל כך קשורה לאמה למקום שכזה".

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים