יחצנות משרד הרווחה ע"ח ניצולי השואה

התקציב הנעלם של משרד הרווחה , עקיבא ווייס , כאן ערוץ 1 , 13 באוגוסט 2017
משרד הרווחה הכריז בתשדיר חדש ברדיו על מימון טיפולי שיניים וחימום ביתי, אבל בלשכות הרווחה לא שמעו על זה
לאחרונה עלה בתחנות הרדיו תשדיר חדש של משרד הרווחה עם בשורה משמחת: "ניצולי השואה ובני המשפחות היקרים. העמדנו לפניכם תקציב תמיכה לטיפולי שיניים, מכשירי שמיעה, חימום ביתי, עזרה בציוד וריהוט או כל צורך מיוחד אחר. כל הוצאה כזאת תשולם במלואה על ידי המדינה. אנחנו כאן למענכם, למענה אנושי פנו ל-118 משרד העבודה והרווחה או באתר המשרד. נותנים באהבה לניצולי השואה".



בימים האחרונים הגיעו לידי "כאן באמת" תלונות מאזרחים, שפנו למספר הטלפון שפורסם בתשדיר וללשכות הרווחה בערים וגילו שאף אחד לא מכיר את המענק הזה.

"שמעתי את תשדיר הרדיו של משרד הרווחה וחשבתי שהוא רלוונטי למצבי", מספרת ורד (שם בדוי) ל"כאן באמת". "לאחרונה רמת השמיעה של אבא שלי ירדה משמעותית ואנחנו נאלצים לקנות לו מכשירי שמיעה, מדובר בהוצאה משמעותית של אלפי שקלים. פניתי למוקד שפורסם ברדיו ושם לא שמעו על המבצע או המענק שפורסם. במוקד הפנו אותי ללשכת הרווחה אבל גם שם לא שמעו על המענק המדובר, אם כי עזרו לנו במסגרת אחרת".

פנייה שלנו ללשכת הרווחה באזור בית הכרם בירושלים נתקלה בתגובה זהה. התקשרנו כדי לברר מהו התקציב, שלפי התשדיר החדש, יכול לקבל ניצול שואה שזקוק למכשיר שמיעה. בלשכה לא הכירו את התשדיר: "יש אצלנו בלשכה כל מיני עזרות כלכליות לקשישים ולניצולי שואה. לגבי התשדיר הספציפי הזה, אני לא יודעת על מה מדובר, אבל אין לי בעיה לברר את זה. עושים תשדירים על כל מיני הטבות שאנחנו לא מיודעים לגביהם, אבל תגיד לי יותר פרטים ונראה איך אני יכולה לעזור בכל זאת".
לא שמעת על התשדיר החדש?
"אני אישית לא. אני יכולה לשאול פה עובדים אחרים אם הם שמעו"

משרד הרווחה אמנם פועל כדי שהציבור יהיה מודע לזכויות שלו, אך בדרך מסתבר שהוא שכח לעדכן את העובדים שלו בכך.

עדות שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו"

עדות דרמטית של שולמית מליק  בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו" , 11.08.2017 , ידיעות אחרונות , תמר קפלנסקי

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

היא הייתה מטפלת בת 18 במעברת קדימה. כעת, 66 שנים אחרי, שולמית מליק שוברת שתיקה ובעדות שמתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות" מתארת את שאירע בבית התינוקות: "ידעתי שכל פעם אחרי שמגיעה קבוצת נשים מחו"ל, היו נעלמים לי תינוקות. זה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים"



"היו מגיעות לבית התינוקות קבוצות של נשים מחוץ לארץ. ידעתי שכל פעם שמגיעה משלחת, אחרי יום-יומיים היו נעלמים לי תינוקות: כל פעם ילד, עוד ילדה, עוד מישהי. באתי בבוקר והם לא היו. בהתחלה חשבתי שלא הביאו אותם. לא עלה בדעתי שמישהו יכול לתת ילד או לקנות ילד. אחר כך התחלתי לחשוד".

בגיל 83, שולמית מליק כבר לא יכולה לשתוק עוד. בעדות דרמטית וראשונה מסוגה, שמתפרסמת היום (ו') במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", היא מספרת, בפנים גלויות ובשם מלא, את מה שקרה לפני 66 שנה, כשעבדה בבית התינוקות במעברת קדימה: מליק ראתה איך פעוטות נמסרים לזרים בזמן שהוריהם בעבודה, ושמעה את זעקת האמהות שחזרו וגילו שילדיהן אינם. עדותה שופכת אור חדש על פרשת ילדי תימן.

בדצמבר 1951 החלה שולמית, אז בת 18, לעבוד בבית התינוקות שהיה שייך למפלגת הפועל המזרחי ופעל ליד מעברת קדימה. מהר מאוד הבחינה במשלחות הנשים שהגיעו למעברה מחו"ל. "אמרו לנו: היום תבוא משלחת, תלבישו יפה את הילדים. הן היו עוברות בין החדרים ומסתכלות. זאת הייתה אומרת: יש לו עיניים יפות. או: מממ... זה יהיה גבוה. הן באו לאמץ ילדים פה. אלה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים. אני רק הייתי מקשיבה. אסור היה לי לדבר".

מליק מספרת כי להורים היו אומרים שהילד בבית חולים: "זה מה שאמרו לי להגיד. שהילד חולה". לדבריה, היא ראתה את תהליך ה"אימוץ": "כן, כן. הלבשתי את הילד, ואז באו האחראית והגברת (ה"מאמצת" - ת"ק) ונתתי דף, אילו חיסונים הוא קיבל והכול. אף אחד לא אמר לי שלוקחים אותו לאימוץ. זאת הייתה ההרגשה שלי, כי הילד לא היה חוזר. הבנתי שלוקחים את הילד, כמו מתנה כזאת".

וילד אחד נשאר בראשה כל אותם שנים. "ציון הוא בלב שלי. הייתי באה בבוקר לעבודה. בזמן שהייתי מנגבת רגליים מהבוץ - הוא רק היה שומע את הקול שלי ומתחיל לרקוד עם המיטה עד שהגיע עם המיטה לדלת", מספרת מליק שעבדה אז כמטפלת. "מי שלקח אותו לקח ילד מקסים. מלא חיים הילד הזה היה".

מליק סיפרה כי אמרו לה שהיה לו חום גבוה, "אבל הוא היה בריא. אני השארתי אותו בריא. הוא אף פעם לא היה חולה". לדבריה, "את ציון אני לא שוכחת. חשבתי שתמיד נהיה בקשר, כזאת אהבה הייתה לי אליו. אבל לקחת אותו? איך אפשר לחשוב על דברים כאלה".

לדבריה, זה לא המקרה היחיד של ילד בריא שנאמר לה שהוא חולה. "היו אולי חמישה-שישה בתקופה שעבדתי שם", היא אומרת ושוללת את הטענות לפיהם מדובר במקרים ספורים. "אלו לא היו מקרים בודדים, זאת הייתה שיטה".  מליק מספרת כי רק אחרי שנים רבות, עקב הפרסומים על הפרשה, הבינה לאן נעלמו התינוקות. "יש הרבה שיודעים מזה", היא אומרת. "מה, אני הייתי יחידה שם?".

היא משחזרת את ביקורי הנשים ואומרת: "אישה מבוגרת באה עם אישה צעירה והן התייעצו על הילדים. זה יפה, זה לא יפה. זה היה חשוד. כל הזמן הייתי שומעת - לקחו לבית חולים. ראיתי שזה מסריח, כל העניין הזה. אפילו שהייתי רק בת 18. אבל זו הייתה העבודה שלי, ושתקתי".

מליק מפרטת בעדותה מקרים נוספים שבהם נכחה כשפעוטות מבית התינוקות נמסרו לזרים - ולא שבו. "זו פעם ראשונה שקמה מישהי וביוזמתה מעידה שנכחה במסירות של ילדים כשידוע שלילדים יש הורים, ולהורים נאמר שהילד חולה", אומרת נעמה קטיעי מעמותת עמר"ם, החוקרת את פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. "בניגוד לעדויות קודמות, שולמית מעידה ישירות בפני הציבור, בפירוט חסר תקדים למיטב ידיעתנו, ועומדת באומץ רב חשופה בכיכר העיר".

 להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן ת1ת2ת3ת4ת5ת6

רחל חמיאס לא איתנו - יהי זכרה ברוך


מתוך סטטוס פייסבוק חיבוק רשתי - מלאכי הילדים מוטי ולורי לחופש נולדו ,04.08.2017

כתבה נחמה דר

אתמול בלוויה של רחל חמיאס הגיעו בני משפחה וחברים רבים ללוות אותה בדרכה האחרונה היישר לשערי גן עדן לאור נסיבות חייה והיסורים הקשים שעברה.

את בנה הקטן חטפו מהבית בגיל ארבע בטענות הזויות. את הגדול השאירו אצל האם.

אילן ערב ואני הלכנו לשמוע ולצלם את סיפור חייה.

הסרט מטעמים שונים לא יצא לפרסום. בעזרת השם יצא בקרוב.
חמש שנים רחל נלחמה להשיב את בנה. לאחר חמש שנים בעזרת מוטי לייבל ו לורי שם טוב הבן ניצל ושב למקומו הטבעי. הביתה. היישר לחיק אמו האוהבת.
לאורך הדרך עד הניצחון והשבת בנה ליוו אותה עופרה ענקרי ועורך הדין יוסי נקר ועל כך תודה וברכה.
כעבור זמן קצר לאחר המלחמות כשהגיע הרגע לנוח על זרי הדפנה תקפה אותה המלחמה והכריעה את גופה.
שנה לאחר הכרזת הניצחון רחל נפלה שלל בקרב מול הרווחה.
רחל אינה הראשונה ולצערי כנראה גם לא תהיה הראשונה שמסיימת את הקרב בחידלון ומוות.
כשהגעתי לבקר את רחל בימיה האחרונים ראיתי אישה מיוסרת עם עיניים מאירות שכולה תפילה והודיה לבורא עולם.
עיניה זהרו ככובים שבשמיים כשהיא שרה את שירי התפילות.
ואז היא קראה לי אליה וביקשה "תתמקדו" היא לחשה "תצילו את הילדים כל שאר המלחמות לא חשובות. הילדים"
הבטחתי לה על ערש דווי שאעשה כל מה שביכולתי כאדם להמשיך ולהלחם בסחר בילדים.
חברים זו צוואה של שכיב מרע. ואני תפילה שבעזרתכם רחל חמיאס ובנה יהיו הקורבן האחרון של הסחר בילדים.










ייסורים בדרך לסיוע מהביטוח הלאומי: "הושפלתי"

נדמה שמצבם של הקשישים בישראל רק הולך ומחריף, והם מוצאים את עצמם שוב ושוב נאבקים במדינה, שבמקום לעזור להם משפילה ומעבירה אותם ייסורים עד שיקבלו את שמגיע להם. בסדרת כתבות מיוחדת נספר על התחנות השונות שהקשישים וקרובי משפחותיהם עוברים כשהם מגיעים למצב סיעודי
יונה לייבזון | חדשות 2 | 31/07/17



בישראל חיים יותר מ-900 אלף בני 65 ומעלה, מתוכם 200 אלף קשישים סיעודיים. כ-90% מהם מטופלים בבית והיתר בבתי אבות. כשקשיש מגיע לגיל שבו אינו יכול לבצע לבד את הפעולות הבסיסיות, המקום הראשון שהוא ובני משפחתו פונים אליו הוא הביטוח לאומי, שם יקבעו האם מגיעה לו עזרה מהמדינה.

רחל, ניצולת שואה, נותרה לבדה בדירתה הקטנה בצפון. ילדיה עוזרים לה כמה שניתן, מבקרים מדי יום, אבל בסופו היא לבד, מתמודדת עם כל מה שגיל 90 מביא עימו. "אני בוכה המון, כל השנים לא נזכרתי כל כך הרבה במחנות כמו שעכשיו", היא מספרת.

"הגשנו בקשה להחמרה לביטוח הלאומי, לא ציפינו שישלחו אחות", מספר דוד (שם בדוי), בנה של רחל. "חשבנו שבגיל הזה כבר לא משפילים אנשים, אבל מתברר שטעינו. היא אמרה לי 'תראי לי איך את מתלבשת' ושאלה עוד כל מיני דברים אינטימיים. זה מאוד משפיל, בייחוד אדם כמו אימא שלי, שעברה את השואה עם השפלות שאי אפשר לתאר בכלל".

"הרגשתי השפלה, בכיתי אחר כך כמה ימים", תיארה רחל. "שאלו אותי איך היד בגבס, איך את לובשת גרביים, איך את סוגרת את הדלת. השפלה כזו שלא תיארתי לעצמי שזה הגיע לדברים כאלה".

הם לא הסתפקו רק בבדיקה של ביטוח לאומי שנקראת "מבחן תלות" ובו נדרש הקשיש להדגים אילו פעולות בסיסיות הוא יכול לבצע, וצרפו את חוות הדעת של הרופאה הגריאטרית מקופת החולים. בחוות הדעת נכתב: "המטופלת נמצאת בסיכון שנשארת לבד... זקוקה להשגחה 24 שעות, ועזרה רבה בתפקוד יום יומי".

אבל בביטוח הלאומי לא התרשמו, ולא נתנו לה את הסיוע המרבי. "ההבדל בין המסמכים לבין הביטוח הלאומי כאילו בדקו בן אדם אחר, כאילו לקחו בטעות מסמכים של מישהו אחר", אמר דוד. "לאיזה מצב אדם צריך להגיע כדי לקבל את שעות הסיוע? איך ייתכן שאישה בודדה אלמנה, ניצולת שואה בת 90, עיוורת, לא מקבלת את מה ש-50-60 שנה שילמה עבורו דמי ביטוח לאומי? למי כן מגיע?".

לא קיבלה את הסיוע. שמחה כהן

"אני לא מבינה את זה, מי יושב שם?", מוסיפה רחל. "מי מחליט את זה? למי כן מגיע?". רחל נותרה עם 9 שעות שבועיות בלבד שקיבלה מהביטוח הלאומי, וזה פשוט לא מספיק.

"אני אחרי גיל 90, אבל במה שנשאר לי אני רוצה ליהנות קצת", אומרת רחל. "לא להיות תקועה כל הזמן בבית וגם קצת עזרה. אני רוצה עוד קצת להמשיך כמו בן אדם. והביטוח הלאומי הורס לי את החיים".

"מוציאים לקשישים את הנשמה"

גם שמחה כהן בת ה-86 לא יכולה להישאר לבד. כבר שבע שנים היא לא יצאה מהבית, היא בקושי הולכת ומצבה הבריאותי רק מידרדר. היא ביקשה מהביטוח הלאומי עזרה נוספת, וגם ממנה, למרות מצבה, הם דרשו לעבור את אותן הבדיקות. ילדיה עושים תורנויות על הטיפול בה, וגם הם כבר אינם צעירים בעצמם.

גם מי שמקבל את כל זכויותיו בביטוח הלאומי נדרש לא פעם להתמודד עם השלב הבא: הביטוח הסיעודי. ביטוח שיש למיליוני אזרחים אבל גם כאן הדרך לקבל את הקצבה החודשית לא פשוטה. בכתבה הבאה בסדרה נראה איך למרות שמשלמים כל החיים בדיוק בשביל הרגע שנזדקק לכסף, בחברת הביטוח יעשו הכול כדי לא לשלם.

אסירה בבית סוהר נווה תרצה עברה הפלה בגלל שנחשפה לגז מדמיע

25/07/2017 - חדשות התאגיד "כאן" (ערוץ 1). עצורה בחודש הרביעי להריונה, ספגה גז מדמיע וכתוצאה מכך העובר ברחמה נפטר. הסוהרים סירבו לפנות אותה לקבלת טיפול רפואי. עורך דין יוסי נקר ניסה לעזור אך השב"ס מתמיד בסירובו לשלוח לרופא. אסירה אחרת, לורי שם טוב, שניסתה לעזור, נשלחה על ידי הנהלת הכלא לבידוד בתא סגור למשך שבוע ימים, ללא אפשרות של אוורור. אסירה אחרת, לורי שם טוב, שניסתה לעזור, נשלחה על ידי הנהלת הכלא לבידוד בתא סגור למשך שבוע ימים, ללא אפשרות של אוורור.

למרות התנגדות השירות למען הילד חן גבסו נפגשה עם אמה

למרות התנגדות גורמי הרווחה: חן נפגשה עם אמה הביולוגית , חדשות 10 , 09/07/2017 , מיה איידן

חן גבסו אומצה כשהייתה תינוקת, וכשהתבגרה ניסתה לפתוח את תיק האימוץ כדי לאתר את אמה הביולוגית. גורמי הרווחה הערימו קשיים על החיפושים וטענו שמסמכים נחוצים אבדו. חן שכרה חוקר פרטי שאיתר את אמה במהירות: "אני מרגישה שאני בחלום", אמרה האם כשנפגשו



חן גבסו נמסרה לאימוץ כשהייתה תינוקת. כשפתחה לראשונה את תיק האימוץ לאחר גיל 18 היא החלה במאמצים לחפש את אמה הביולוגית, אך בקשתה לקיים עמה מפגש את נדחתה בטענה שחסרים פרטים נחוצים.

כעבור שנים, שכבר הפכה לאם בעצמה, חזרה למלאכת החיפוש, דרך לשכת הרווחה - ושוב נענתה בשלילה. "הבנתי שהם לא מעוניינים לעזור", היא מעידה. חן החליטה להמשיך בחיפושים עצמאית, בעזרת התנועה לזכויות מאומצים ועל ידי חוקר פרטי. "החוקר עשה את זה בשתי דקות. התרגשתי לשמוע שהיא חיה ושהכל בסדר", היא סיפרה בשיחה עם חדשות 10.

לבסוף, לאחר מאמצים מצד השתיים, הן הצליחו להגיע למפגש המרגש, בפעם הראשונה מאז נמסרה חן לאימוץ. "אני מרגישה שאני בחלום", אמרה האם הביולוגית לחן. במרוצת השנים הסתבר שהאם שלחה מכתבים וחיכתה שבתה תפתח את התיק, ומערכת הרווחה מנעה זאת גם כן. "אין תיעוד לכלום", מדגישה חן.

כשמערכת הרווחה כבר יוזמת מפגש ביניהן מאוחר יותר, בנוכחות גורמים מתוכה, השתיים מתעמתות עם העובדות הסוציאליות. שירן בן דוד עוזרי, יו"ר התנועה לזכויות המאומצים, אומרת על כך: "לצערי זה לא מקרה חריג. זה היומיום של מאומצים שמגיעים לפתוח תיקי אימוץ

למרות התנגדות גורמי הרווחה: חן נפגשה עם אמה הביולוגית , חדשות 10 , 09/07/2017 , מיה איידן

משרד הרווחה הרס את נכדי בפנימיית רננים

18.07.2017 - הפקרות במתן סמים פסיכיאטריים לילדים במוסדות משרד הרווחה כדי להוזיל עלות החזקתם.
משרד הרווחה מפקיר ילדים בפנימיות באחריותו לידי פסיכיאטרים הכפופים למנהל הפנימייה ומלעיט אותם בסמים פסיכיאטריים. התוצאות הרות אסון עקב תופעות לוואי קשות. ילדים ישנוניים, אוכלים ללא הרף משמינים ומצמיחים שדיים עקב השפעת הסמים הפסיכיאטריים על המערכת ההורמונלית.

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים