פגישה עם עובד סוציאלי מלשכת הרווחה ברשות מקומית

לפני פנייתך ללשכת הרווחה בעיר שאל את עצמך: "האם היית נוסע בחברת תעופה שבה 30% מהמטוסים מתרסקים, 30% מגיעים ליעד לא ידוע, 30% מגיעים ליעד אך הנוסע במצב פיסי ונפשי גמור, 5% נעלמים ו- 5% מגיעים ליעד?"

האזרח הנזקק לסיוע סוציאלי כלשהו פונה, או מופנה ללשכת הרווחה (מחלקה לשירותים חברתיים) ברשות המקומית. שירותי הרווחה משקיעים תקציבי ענק ומאמצים ליחצן את עצמם, אך מהו השרות שהם נותנים לאזרח?

הפגישה הראשונה - שיחה ידידותית
הפגישה הראשונה (אם נעשתה מרצון) תהיה שיחה ידידותית בין האזרח לעובד הסוציאלי שידובב את האזרח לספר את אשר על ליבו, הבעיות, העובד הסוציאלי ישאל שאלות וירשום את תוכן השיחה בפנקסו. העובד הסוציאלי יבקש לעתים מסמכים רלוונטים: רפואיים, הצגת תעודת זהות, חוות דעת ועוד. בסוף השיחה ימליץ לעתים העובד הסוציאלי על דרך פעולה כלשהי כגון: מרכז יום כלשהו, ביקורי מתנדבים מעמותות כלשהן ועוד. האזרח לא יקבל את סיכום השיחה שרשם העובד הסוציאלי בפנקסו, ואם יבקש, העובד הסוציאלי יתחמק מלמסור, למרות שזוהי זכותו של האזרח לקבל את החומר ע"פ חוק העובדים הסוציאלייים סעיף 7, או חוק חופש המידע . פגישות מעין אלו יכולות להימשך מספר פעמים או לא להתקיים כלל, אך הפגישה שבטוח תתקיים היא פגישת המסמור.

המסמור - מלכודת

פגישת המסמור היא הפגישה שבה מבין האזרח כי נפל למלכודת. אין לו שליטה על דרך ה"טיפול" של "שירותי הרווחה" במשפחתו ו/או בחסוי/קטין/ילד. בפגישת המסמור האזרח יבין כי כל מה שאמר לעובד הסוציאלי בחדרי חדרים ישמש נגדו. וכי מערכת הרווחה האימתנית המניפולטיבית והמשומנת תפעל נגדו באמצעות צווי בית משפט. האזרח יווכח לדעת כי הוצאת יקיריו מהבית למוסדות הרווחה, ו/או שליחתם לאימוץ, הכפשת שמו ושם יקיריו, רכילות ולשון הרע הם דרך פעולה מקובלת ונקלת של פקידי הרווחה..
בית המשפט - הכפשות, סילופים, לשון הרע, ורכילות.

פקיד הסעד יערוך תסקיר ובו יחזק את דרך הטיפול שקבע מראש. פקיד הסעד ישתמש בכל לשון של הכפשה, ביזוי, לשון הרע, רכילות כדי לחזק עמדותיו. בתביעה נגד פקידת סעד על לשון הרע ופגיעה בפרטיות נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או במדע העבודה הסוציאלית, אלא "מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי", חוות דעת זאת קיבלה חיזוק ממומחים.

לפעמים יהיה גם שלב של ועדת החלטה הניזונה מדווחי פקיד הסעד ומאשרת אותם, ועדת ההחלטה בפועל היא ועדה יחצנית של פקיד הסעד. במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת פרופ. אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עוינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאליים.".

אם חשב האזרח כי בית המשפט לא יאשר את החלטות פקיד הסעד המבוססים על דווחים כוזבים, הוא יגלה להפתעתו כי בית המשפט הוא כחותמת גומי של פקיד הסעד. ומוציא צווים של השמה חוץ ביתית לפנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, הסדרי ראיה, ללא בעיה.
במאי 2009 פורסם דו"ח סלונים נבו ובו ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד. משרד הרווחה הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו, ועוד.
בנוסף, בהודעת דובר משרד הרווחה על דוח ועדת סלונים נבו על דרכי עבודת פקידת סעד לסדרי דין נרשם: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן". יתרה מכך, "לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע (שמר טף) בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

ההשמה החוץ ביתית במסגרות הרווחה - התחמקות, התעלמות, מוסר כפול.האזרח עוד יגלה כי עוגמת הנפש והסבל הנפשי של המשפחה והקטין/חסוי הנו רק בתחילתו. ההשמה החוץ ביתית הנעשית בכפיה מהווה סיכון לשלומו הפיסי והנפשי של החסוי, ויש בה התעללות פיסית, נפשית. כל פניה של האזרח לרשויות הרווחה תתקל בהתחמקות, התעלמות, תשובות לקוניות ולא ענייניות. ידועים האירועים בפנימיות: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, ועוד.. ידועים גם האירועים הקשים שעברו ילדים במשפחות אומנה: אב אומן מתעלל סכיזופרן, סיפורה של ילדה בת 12 שסבלה התעללות מינית והרווחה גנזה את התיק, בסיפורה של תמר (שם בדוי), כותבת תמר: "יש לי כעס נורא גדול, ואני לא יכולה להבין איך כמעט כל הגורמים שפניתי אליהם לעזרה היו כל כך אטומים לסיפור הזה. אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי " .. תמר זוכרת שאביה היה הולך באופן קבוע ללשכת הרווחה ודורש שילדיו יוחזרו הביתה ...עובדת סוציאלית מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה כותבת בתשובה למכתב תלונה שנשלח אליה על ידי הדוד של תמר: "באשר לטענתך בעניין הילדים. לדעת הגורמים המטפלים, הטיפול שניתן לילדים במשפחות אלה הוא סביר, והילדים די מרוצים. המשפחות נמצאות בפיקוח מתמיד של משרד העבודה והרווחה.", וזה בעוד תמר סבלה התעללות מינית והרעבה.

סוף דבר
האזרח הפונה ו/או הבא בדברים עם שירותי הרווחה, מן הראוי שיהיה מודע לסיכונים הקשים וההרסניים הגלומים בגוף זה. המפגשים עם פקידי הרווחה הידידותיים בהתחלה מסתיימים בטיפולים כפייתיים, צווי בתי משפט, הרחקה מהבית של בן משפחה, פירוק המשפחה, הכפשה, הוצאת שם רע, והמון פצעים רציניים שלא מגלידים.
השחקן שלמה בר שביט אמר בראיון לעיתונאית אמירה לם ('7 ימים', ידיעות אחרונות, מה- 12.03.2004): "אף פעם לא שאלתי את אבא ואמא למה הם התגרשו, ולמה הם קיבלו החלטה למה שאני לא אגדל לא אצלה ולא אצלו ... אני הרי יודע מה קורה לילדים במוסדות כשהם שוכבים במיטה ובוכים ליד הכר, מיטלטלים במקומות זרים עם הגוף הקטן שלהם ... רק אני יודע למה אני בוכה על הבמה, שיגידו לי רק איפה אני צריך לבכות ... יש אצלי בפנים המון פצעים רציניים שלא מגלידים".

פלייליסט - פקידת סעד עובדת סוציאלית


קישורים:

מלכודות פקיד הרווחה באגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית
כתבת תחקיר של העיתונאית מירב בטיטו
עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים
עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה
האב התריע, רשויות הרווחה לא הקשיבו, התינוק מת
שירותי הרווחה - עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית
"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית
משרד הרווחה - תהליך הוצאת ילד/חסוי מהבית ע"י לשכת רווחה עירונית
משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין
משרד הרווחה - פיקוח רוחבי לקוי בכל הדרגים
בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
פקיד הסעד - סיוע לאזרח או טיפול בכפייה
פקידת סעד ארצית - חנה סלוצקי על פקידי הסעד ושירותי הרווחה
ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.
פקיד הסעד והעובד הסוציאלי בלשכת הרווחה.
תסקיר סעד - חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי.
פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
יוצאי אתיופיה וחבר העמים - טיפול סוציאלי והשמה חוץ ביתית
מאמרים ומחקרים על מערכת הרווחה, תפקידים, שיטות עבודה, מדיניות